נו, עוד פעם כותבים על כאבי גב שכולם מכירים? מה כבר יש לחדש?
כבר סיפרו לנו אינספור פעמים. "זה קורה כאשר יושבים יותר מדי…", "זה קורה כאשר לא עושים התעמלות…", "זה קורה כאשר עובדים יותר מדי ונמצאים בלחץ…", "זה קורה כאשר אנו עושים תנועה לא טובה, השרירים נתפסים, החוליות נתקעות והדיסק לוחץ על העצבים בגב ומרגישים כאב, קשיחות ולא יכולים לזוז…"
מה עוד כבר אפשר להוסיף?
אז זהו, שיש והרבה.
מבנה הגב, עמוד השדרה, ותפקודם, אינם פשוטים כלל ועיקר; גם מבנה מערכות העצבים העוברים לאורכם מורכב. לכל אלה נוסיף את ההשפעות ההדדיות שיש לגב, לעמוד השדרה ולשאר אברי הגוף, המושפעים יום-יום מעומסי כוח הכבידה, מהמטלות השונות וממתחים נפשיים כאלה ואחרים, ונקבל מערכת חיים מורכבת מאוד. כדי שהאדם ידע איך לטפל בעצמו, איך לבחור את דרכי הטיפול היעילות והבטוחות, ומעל הכול – איך למנוע נזקים, כדאי לו לדעת, ולו גם ידע בסיסי, על מבנה הגוף ופעילותו.
נוכל פשוט לסקור ולתאר בקצרה את התנועות ואת הפעילויות שאנו מבצעים כהרגלנו ביומיום אשר גורמות לנו לבעיות גב ולבעיות יציבה, אבל לא נדע וגם לא נבין למה זה קרה ומה עלינו לעשות שונה כדי למנוע את הישנות בעיות הגב והיציבה.
לקוראים הזריזים אשר אצה להם דרכם לתשובה מהירה ופשוטה ואינם מעוניינים להבין את תהליכי הגוף ופעילותו, אוכל להסביר בקצרה כי כאשר אנו מבצעים פעולה לא בריאה כמו ישיבה נטויה או תנועה לא נכונה, האגן ועמוד השדרה מושפעים מידית עקב הפעלת כוחות הכבידה על הגוף; הנזק הנגרם איננו מורגש בתחילה כי החיכוך עדיין חלש ולא נוצרה דלקת; האגן, הנוטה עכשיו לצד מסוים, גורם לשינוי באורכי הרגליים ועקב כך לנטיית הגוף הצדה, כמו מגדל פיזה באיטליה למשל. ומכיוון שאיננו יכולים ללכת כך, עקב עומסי כוח הכבידה, חיישנים עצביים מיוחדים מופעלים מידית במפרקי הרגליים, הברכיים, הירכיים, האגן, עמוד השדרה והשרירים הסמוכים להם אשר חשים בשינוי יציבת הגוף. אותם חיישנים גורמים למרכזי היציבה במוח להפעיל את הגוף בפיתולים וליצור עקמת כפיצוי על שינוי היציבה וזאת, על מנת שהראש ומרכזי היציבה במוח יתיישרו מחדש אל מרכז שיווי המשקל של הגוף ולא ניפול הצדה.
מצב של 'גב תפוס', המורגש לא פעם לאחר ביצוע פעולה מהירה או הרמת חפץ כבד, מתרחש לעתים רחוקות יחסית. על פי רוב 'גב תפוס' מתחיל למעשה בהיחבא, בתהליך ארוך טווח המורגש לאחר ישיבה ממושכת או בקימה משינה. מצב זה הוא ברובו תולדה של פעולות יומיות לא נכונות ולא בריאות שאנו מבצעים לאורך ימים, שבועות ואפילו שנים.
לקוראים אשר רוצים להרחיב את אופקיהם כדי לקבל ידע וכלים חשובים לחיים בריאים יותר להם, לקרוביהם ולבני משפחתם, אמליץ לקרוא ולהעמיק בסוגיות השונות הנפרשות כאן באתר, המפרטות גם מכלול של אפשרויות טיפול קיימות ואת ההסבר לגביהן.
להלן אפרט מהן הסיבות היומיומיות העיקריות והשכיחות ביותר ל'גב תפוס'. הסיבות לקוּחות מדיווחים של עשרות אלפי המטופלים שטיפלתי בהם במרוצת השנים בארצות-הברית ובישראל. כמובן, פעילותו היצירתית של האדם יכולה ליצור או לתאר עוד עשרות רבות של פעילויות או תנועות גוף מזיקות, כיד הדמיון הטובה עליכם:
1. ישיבה בשיכול ירכיים או ברכיים מזיקה לאגן ולגב.
היא גורמת לרגל המשכלת למשוך אחריה את האגן ולפתל את עצם העצה עד כדי עיקום עמוד השדרה תחת כוח הכבידה. בדרך זו נגרמת חלוקת עומסים לא שווה על חוליות עמוד השדרהונזק לכריות הדיסק הסחוסיות.
2. כניסה מהירה באלכסון של נהגים ונהגות בישראל אל הרכב הפרטי
הנמוך (בניגוד לבריטניה, אירלנד או אוסטרליה), מזיקה לאורך זמן. העכוז השמאלי הוא הראשון אשר פוגע במושב בעת כניסתנו למכונית ולכן יתעקם האגן, יצא מאיזון ותיווצר יציבה לקויה, שבה רגל קצרה מדומה בדרך כלל בצד שמאל.
3. החזקת תינוק או פעוט על צד המותנית עקב קושי בהחזקתו מלפנים
או הצורך ביד נגדית פנויה למטלות אחרות, גורמת לשרירי המותנית והבטן האלכסוניים להתכווץ. במצב הזה מתעקמים יציבת עמוד השדרה והאגן עד כדי הליכה שבה רגל אחת מדומה לקצרה ביחס לרגל האחרת.
4. שינה על הבטן או על הצד כאשר ברך אחת כפופה לפנים
ושמוטה על המזרן לאורך שעות ארוכות, גורמת לאגן להתפתל בכיוון הרגלהמכופפת, לעקמת בעמוד השדרה וליציאה מאיזון ביציבה כאשר קמים מהמיטה.
5. ישיבה ברגל אחת כפופה מתחת לירך והעכוז הנגדיים,
מזיקה לאגן ולגב. בדרך כלל בני-נוער יושבים ישיבה שכזאת בזמן הארוחה או בזמן הכנת שיעורים. בישיבה זו צד אחד של האגן נדחף כלפי מעלה, ומתחילה עקמת בעמוד השדרה. ישיבה כזאת לאורך זמן תגרום לנטיית האגן ולרגל קצרה מדומה .
6. בזמן ישיבה, רכינה לפנים אל הרגל האחת
מעוררת מתח יתר בגב. רכינות אלה מתבצעות בדרך כלל על מנת לגרוב גרב, לשרוך נעל או כאשר האדם מטפל בכפות רגליו. רכינה מעין זו מטה בדרך כלל את הגוף אל הרגל האחת ומפעילה עומסי מתיחה אדירים על חוליות הגב התחתונות ועל מפרקי האגן. לאורך זמן רכינות אלה יגרמו לנטיית האגן וליציבה לקויה.
7. רכינת הגוף ממצב עמידה לכפיפה לפנים,
כאשר הרגל האחת פשוטה לפנים, עלולה לגרום לנזק רב. פעולות אלה מתבצעות בדרך כלל כדי להרים צעצועים, חפצים, בפתיחת מגירה או במשחקי כדור במגרש, על כר הדשא או בחוף הים וכן בעבודה, בזמן שינוע משאות והרמת חפצים. התנועות האלה מפעילות עומסים לא שווים על עמוד השדרה והאגן ופוגעות בחוליות עמוד השדרה, ברקמות החיבור ביניהן ובכריות הדיסק הסחוסיות.
8. החזקת טלפון קווי או נייד בין האוזן לכתף,
מעקמת את הצוואר ו'מעודדת' אותו להיתפס. פעולה שכזאת, המבוצעת בלחץ זמן מתוך ניסיון לבצע בו-זמנית מספר רב של פעולות כגון דיבור, הקשבה ועבודות נוספות עם הידיים, תגרום נזק רב לשרירי הצוואר ולרקמותיו.
9. כפיפה צדית של הגב, כמו בזמן ישיבה מול המחשב
או אל מגירה במשרד, תפעיל עומס מזיק מידי על חוליות עמוד השדרה וכריות הדיסק. הלחץ של הגוף וכוח הכבידה ידחפו את החוליות ואת כריות הדיסק אל הצד הנגדי, עד כדי פריצת דיסק.
10. ישיבה שפופה ברכב או במחשב כאשר משענת הגב נוטה
לאחור יותר מ-100 מעלות מזווית המושב, מזיקה לגב התחתון, לגב העליון ולצוואר. קיעור הגב התחתון יפחס, והלחץ על החוליות ועל כריות הדיסק יגבר; קימור היתר של הגב העליון ייצור גבנונית בקו השכמות וקימור הצוואר לפנים על מנת לשמור על קו ראייה ישר, ויזיק לחוליות ולכריות הדיסק בצוואר עד כדי תפיסת שרירי הצוואר והקרנת כאבים לידיים.
11. נהיגה כאשר הרגל השמאלית כפופה אל מושב הנהג
מזיקה ליציבת האגן במושב הרכב. היא גורמת לירך השמאלית לכיפוף יתר במקום להיות פרושה ישרה לפנים ולשמאל, ומתוך כך לנטיית האגן ולעקמת הגב.